פסק-דין בתיק תא"מ 5835-12-10

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתובענה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),

תשמ"ד - 1984.

לפי עדות נהג התובע פגע בו רכב הנתבעת 1 , שהינו משאית + נגרר תוך כדי ביצוע סיבוב ולאחר מכן לא רצה הנהג לתת פרטים, ונהג התובעת רשם את מספר רכב הנתבעים.

הנתבעים טענו כי רכבם היה במוסך אצל צד ג' וביחס לקרות התאונה אמר בעלי הנתבעת 1 כי הפגיעה נשמעת לו הזויה ולא הגיונית.

באשר לקרות התאונה, הרי שאין מנוס מלהעדיף ולקבל את עדותו של נהג התובעת שהיה עד לעצם הפגיעה והרי אין כל עד אחר מטעם הנתבעים שיוכל לסתור זאת.  עדותו תואמת לגרסה שמסר לחב' הביטוח ביום 6.4.10 ולהודעה המשטרתית שהוגשה לבית המשפט ואשר נמסרה ביום 12.4.10.  גרסתו של נהג התובעת לא נסתרה בחקירה הנגדית, הן לגבי התאונה והן לגבי הטענה כי רשם את מספר המשאית והנגרר משהנהג השני סירב לתת לו פרטים.  מכאן שאני מאמין לנהג התובעת ומקבל את עדותו כי נפגע על ידי רכב הנתבעים וכי רשם את מספרי המשאית והנגרר לאחר מכן.

בעלי הנתבעת 1 טען בעדותו כי הנגרר הינו כזה שאין אף משאית שיכולה לגרור אותו ואולם הוא לא הביא כל ראיה לכך, ודין הטענה להדחות. אמנם, רכב הנתבעים היה מורכב ממשאית ונגרר, וייתכן מאד שלכל אחד משניהם ביטוח נפרד. יחד עם זאת, בנסיבות התאונה אין חשיבות אם היתה זו המשאית או הנגרר שפגעו ברכב התובעת שכן, מאחר ואני מקבל את עדות נהג התובעת כי רכב הנתבעים פגע בו תוך כדי נסיעה, הרי ברור כי הנגרר טפל למשאית, שכן תנועותיו ונסיעתו נשלטים ומוכוונים על ידי המשאית עצמה. מכאן שהאחריות רובצת על המשאית ואין נפקות, במקרה זה, להבדל בין המשאית לבין הנגרר.

לאור מסכת הראיות שהוצגה בבית המשפט ולאור האמון שאני רוחש לעד התובעת, אני קובע כי רכב הנתבעת 1 , שמספרו רשום בהודעה על התאונה הוא שפגע ברכב התובעת.  יחד עם זאת טענו הנתבעים כי הרכב היה במוסך צד ג' ועל כן לא היה מי מטעם הנתבעת 1 שנהג ברכב. סעיף 27ב' לפקודת התעבורה [נוסח חדש], קובע כדלקמן:

"27ב. (א)        נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן - המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.

(ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם."

בתי המשפט החילו בתביעות אזרחיות חזקה דומה לזו הקבועה בסעיף 27ב הנ"ל, עוד טרם חקיקתו של סעיף זה. נקבע כי הנטל להוכיח מי נהג ברכב המזיק מוטל על בעל הרכב, שכן הוא בעל הכלים הטובים ביותר לאתר את הנהג וקיימת חזקה שהוא יודע מי נהג ברכב ולכן הוא צריך לזהותו.  אם לא נסתרה החזקה - תוטל אחריות על בעל הרכב. מאחר וקבעתי כי אני מאמין לגרסת עד התובעת, כלומר, שרכב הנתבעת 1 אכן היה מעורב בתאונה, הרי שהיה על הנתבעת 1 לסתור את החזקה ולהביא את בעל המוסך כדי להוכיח את טענתה כי הרכב לא זז מן המוסך במועדים הרלבנטיים לתביעה. נכון הוא שהנתבעים שלחו הודעת צד ג' למוסך וזה האחרון לא התגונן כלל, אולם, אין לכך דבר עם החובה להביא ראיות: כידוע בעל דין הטוען טענה חשובה לעמדתו המשפטית נושא בנטל להביא ראיות להוכחת הטענה ומשלא עשה כן חזקה כי הראיה שבעל הדין נמנע מלהביאה פועלת לרעתו. במקרה דנן, אמנם הוצג מסמך המאשר כי הרכב היה במוסך, אולם אין בכך כדי לסתור את האפשרות כי מי מעובדי המוסך נסע ברכב, ובפרט שלא הועלתה הטענה כי הרכב נגנב. הנתבעת 1 נמנעה מלזמן את המוסך למתן עדות ועל כן פועל המחדל לחובתה.

אין חולק כי  הנתבעת 2 היא מבטחת המשאית של נתבעת 1, ומאחר וקבעתי כי האחריות היא המשאית, ללא הבחנה בינה לבין הנגרר, הרי  שלנתבעת 2 חבות מכוח הפוליסה. הנתבעת 2 טענה כי אין כיסוי ביטוחי לאירוע שכן מדובר בשימוש ברכב בניגוד לפוליסה. דא עקא, שהנתבעת 2 לא צרפה לכתב ההגנה את הפוליסה ולא הציגה אותה בפני בית המשפט, ועל כן לא עמדה בנטל להוכיח כי האירוע אינו מכוסה על ידי הפוליסה.  הדברים שנאמרו ביחס לנתבעת 1 באשר לחובה להביא ראיות, יפים גם לגבי הנתבעת 2.

התוצאה היא שאני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך 25,161 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ובתוספת אגרת משפט, שכר העד ושכ"ט בשיעור 17.5%.

כמו כן אני מחייב את צד ג', בהעדר התגוננות, לשלם לנתבעות את מלוא הסכומים הנ"ל בתוספת החזרה אגרת הודעת צד ג' ושכ"ט בסך 4,500 ש"ח.

ניתן היום,  כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: